לפני שנים לא רבות, בטרם החובה לדיווח בממשק מעסיקים, ההפרשות הפנסיוניות שהמעסיק היה מבצע מידי חודש הסתכמו במשלוח המחאה למבטח הפנסיוני ורישום על גבי השק במי מהעובדים שלו מדובר.

כמובן שחלק נכבד מההמחאות הללו היו מגיעות לגופים לא רלבנטיים או שקופת הגמל לא הצליחה לפענח על איזה מעסיק מדובר וגם כאשר היא הצליחה בכך אז לא תמיד הצליחו לזהות את העמית הספציפי שעבורו הופקדו הכספים ולבסוף, כאשר כבר זיהו מי העמית, הכספים נרשמו בפיצולים שונים ממה שהמעסיק התכוון.
 

הבעיות לפני הרפורמה בדיווח הפנסיוני

השיטה שתוארה יצרה כאוס מוחלט בשוק הגמל והפנסיה ונוצרו עיוותים, שעיקרם:

  • מיליארדי שקלים "שכבו" בחשבונות מעבר ללא שיוך לעמיתים.
  • עמיתים הפכו לעמיתים לא מבוטחים למרות שמעסיקם ניכה משכרם את הפרשות העובד והעביר גם הוא את חלקו למוצר הביטוחי שלו.
  • עמיתים לא בוטחו על השכר הנכון שלהם כי הכספים לא נרשמו בפיצול נכון (לדוגמא, כספים נרשמו בפיצויים במקום תגמולים).
  • עמיתים קיבלו אישור מס שגוי בגלל פיצול לא נכון .
     

החלת החובה לדיווח בממשק מעסיקים אחיד

בשנת 2016 חלה מהפיכה של ממש בתחום הדיווח על ההפרשות הפנסיוניות, עת האוצר חייב מעסיקים לדווח באמצעות ממשק מעסיקים דיווח אחיד. המשמעות היא שהמעסיק מחוייב להעביר פרטים מינימליים בגין עובדיו והסעיפים השונים של ההפרשות חייבים להיות לפחות על פי מגבלות החוק.

מהלך זה שיפר משמעותית את איכות הנתונים המועברים לחיסכון ארוך טווח ומנע טעויות הקלדה של עובדי התפעול בקופות השונות. חובת הדיווח בממשק אחיד חלה בהתחלה רק על מעסיקים שיש להם יותר מ 100 עובדים. בהמשך חוייבו גם מעסיקים שיש להם 20 עובדים ובתחילת 2020 יחוייבו כל שאר המעסיקים לדווח על ההפרשות הפנסיוניות בממשק אחיד.
 

אחריות המעסיק והעמקת הרגולציה

לאחר החלת חובת הדיווח בממשק מעסיקים אחיד, רוב המעסיקים עדיין לא הבינו שמוטלת עליהם אחריות עצומה. בהמשך, משרד האוצר הוציא הנחיות ברורות לגבי מחוייבות המעסיק. למעשה, מוטלת על כתפי המעסיק חובה מעבר להעברת כספי עובדיו בתוספת פירוט מדוייק עבור מה הכספים משמשים. באחריותו גם לוודא שהכספים נרשמו בדיוק כפי שהתכוון, ובכך למעשה להבטיח את זכויות עובדיו.

מדובר בנטל כבד על המעסיק. ניקח לדוגמא, עובד בגיל 37 עם ביטוח על קצבת נכות בגובה 10,000 ש"ח בחודש. אם המעסיק לא וידא שכספי הביטוח הועברו ליעדם או נרשמו לטובת קצבת הביטוח, במקרה שאירע מקרה ביטוחי לעובד והוא חס וחלילה אמור לקבל פנסיית נכות לכול חייו, הרי שמדובר בחוב נומינלי של המעסיק בגובה 3.6 מיליון ש"ח. בנוסף, המעסיק יחוב גם מיליון שח בגין השלמת הפרשות לחברת הביטוח, עבור תקופת הנכות. רוב המעסיקים יפשטו את הרגל במקרה כזה.

במהלך השנים האחרונות המשיך משרד האוצר בהעמקת הרגולציה בנושא, ובעתיד הקרוב לא ניתן יהיה להפקיד כספים באמצעות המחאות. זאת, החל מיולי 2019 עבור מעסיק של יותר מ10 עובדים,  או כשמדובר בהפרשות מעל 10,000 ש"ח. משרד האוצר ממשיך גם במגמה של העמקת מבנה הדיווח האחיד.


הצורך בגופים המתמחים בתחום תפעול הפנסיה

דרישות הרגולציה החדשות והאחריות שהוטלה על כתפי המעסיקים בגינם מביאה מעסיקים רבים לפנות לגופים שמתמחים בתחום תפעול הפנסיה והגמל, ולהיעזר בשירותים שלהם לטובת הדיווח לגופים השונים והבקרה על ביצועם התקין.

גם כאן צצים חדשות לבקרים גופים המתיימרים להבין בתחום מורכב זה ועל המעסיק לוודא שמדובר במישהו ששומר על גבו. גוף בעל ידע וניסיון רב בתחום.

 

  • תפעול גמל בע"מ הינו אחד הגופים הבודדים המתמחים בזכויות עמיתים ובפיתוח תוכנות והבנה מעמיקה של הרגולציה בתחום.
  • מנהלי תפעול גמל בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום ומבינים לעומק את חשיבות כול הפרטים הקטנים לצורך שמירת זכויות העמיתים והגנה על המעסיקים. 
  • השירות של תפעול גמל מעניק שקט נפשי למאות מעסיקים.
     

מוטי כהן,

מנכ"ל תפעול גמל